אל "תארזו פולש" כשאתם חוזרים מטיול בחו"ל. הימנעו מהכנסת פירות, ירקות, צמחים, אדמה ובעלי חיים זרים שמקורם בארץ אחרת אל תוך ישראל.
מרכיב משמעותי מהפלישות הביולוגיות מתרחש מתחת לעיני מערכת ההיתרים – מינים החודרים לישראל כ"נוסעים סמויים" במטענים וסחורות (תעשייתיות). תקנות הגנת הצומח מגדירות תנאי חיטוי, הסגר ובידוק לגבי חלק מהסחורות החקלאיות, אך אינן מקיפות את כלל ספקטרום הסחורות הנכנסות (למשל יבוא זרעים). תחנת הבידוק של השירותים להגנת הצומח ולביקורת בנתב"ג אינה מאוישת במשך 24 שעות, וכך הגבול פרוץ.המלצות חקיקה למניעת יבוא של מינים פולשים
- להגדיל ולשפר את מערך הפיקוח על סחורות ומטענים על מנת לוודא שאינם מכילים חומרים ביולוגיים. לצורך כך יש להפנות תקציבים משמעותיים לשדרוג מערך הפיקוח והאכיפה, במסגרת הפעילות הייעודית למניעת פלישות.
- להפעיל מערך הסגר (קרנטינה) על סחורות מתחום הנוי וחיות המחמד, בדגש על מיני צמחים ובעלי חיים אקוואטיים, על מנת לוודא שאינם מכילים מינים נלווים כ"נוסעים סמויים". מוצע שמערך ההסגר ימומן מכספי היטלים על היבואנים, על פי עיקרון "המזהם משלם", מכיוון שהם הגורם המכניס את גורם הסיכון לישראל, אך אינם תומכים כלכלית במדינה במקרה של נזק כספי כתוצאה מפלישה אפשרית לישראל. מנגנון זה יכול להיות מיושם במסגרת מערך הבידוק בישראל, או במדינת המוצא של הסחורה, כחלק מתנאי ההיתר.
- תנאי הכרחי להצלחת מנגנון הסגר הוא ידע מדעי מתחום הטקסונומיה, שיאפשר זיהוי של מינים בדרגת סיכון גבוהה. יש לחזק את המחקר המדעי בתחום, ולתמוך בו תקציבית מכספי מדינה.
- לבצע חיטוי (סטריליזציה) של סחורות, באחריות היבואן, בדגש על סחורות של חומרים ביולוגיים כמו עץ, מוצרים חקלאיים, גרעינים, צמחי נוי וחיות מחמד, על מנת לעקר את המדיום שבתוכו הם מוכנסים לישראל ממינים נלווים (עיקור המים והמצע של אורגניזמים אקוואטיים וצמחי מים בעזרת חומרים הזמינים בשוק), יישום תקנות בינלאומיות בנושא מי נטל של ספינות, וכו'. למשרד התמ"ת תפקיד חשוב ביכולת לקדם הסגר וחיטוי של סחורות (למשל את משטחי העץ עליהן מגיעות סחורות) עוד לפני שהגיעו לשערי הכניסה לישראל.
- יישום מנגנוני הסגר וחיטוי צריך להיות מגובה בחקיקה מתאימה במסגרת חוק ייעודי למניעת חדירה של מינים זרים פולשים במסגרת תקנות של חוקים קיימים, או במסגרת תנאים להיתר היבוא